בין אלגוריתם לחזון: מ"שכפול" ל"סדרתיות" בעידן הבינה המלאכותית

אדריכלות ומדעי המחשב מייצגים שני קצוות של היצירה האנושית. המפגש העכשווי ביניהם מחייב הבחנה היסטורית, כי הופעתה של הבינה המלאכותית מסמנת תפנית. המחשב הופך מכלי ביצועי ל״שותף יצרני״ בעל יכולות גנרטיביות. שינוי זה מחייב בחינה מחודשת של מושגי יסוד באתיקה וביצירתיות, בפרט על רקע היסטוריית התכנון של מגורים המוניים. מגורים להמונים בישראל עוצבו תחת אילוצים חברתיים, פוליטיים ורגולטוריים לא שגרתיים. המחקר הנוכחי מבקש להסיט את המבט מקנה המידה של הבניין אל קנה המידה של הדירה, שם מתקיים המתח בין ״שכפול״ לבין ״סדרתיות״. כיום, כניסתם של כלי AI לתחום מעצימה דילמה זו וטומנת בחובה את הסיכון ל״התמכרות לשכפול״. המחקר, המהווה מחקר גישוש למחקר דוקטורט, מתמקד במקרה הבוחן של ״הקומה הטיפוסית״ הישראלית, ומבקש לזהות את סט הפרמטרים המייחדים אותה. על האדריכלות לרתום את הבינה המלאכותית לא כדי לשכפל את הקיים באופן עיוור, אלא כדי ליצור ״סדרתיות״ עשירה השומרת על איכות חיים וזהות מרחבית בבניה להמונים.