שפת המכונה ושפת הילד: רכישת לשון, מושגים פסיכולוגיים וגבול האיש

שאלת המחקר: ההרצאה בוחנת מה מלמד ההבדל שבין רכישת הידע הלשוני של מודלי שפה גדולים ( (Large Language Model – LLM לבין רכישתו בידי ילדים על ההבחנה שבין מכונה לבין איש (person). במרכזה עומדת הטענה כי ההבדל אינו רק טכני, כמותי או התפתחותי, אלא מושגי: הוא נוגע לאופן שבו מילים, ובעיקר מושגים פסיכולוגיים ורגשיים כגון כאב, רצון, פחד, אשמה וכוונה, מקבלים את משמעותם בתוך צורת חיים אנושית.

שיטה: ההרצאה תציע ניתוח מושגי-פילוסופי של שני אופני רכישת לשון: מחד, אימון LLM על קורפוסים טקסטואליים וזיהוי דפוסים תחביריים וסטטיסטיים; מאידך, רכישת שפת אם אצל ילדים דרך גוף, קול, מחווה, הצבעה, משחק ותגובה הדדית. נטען כי השוואה זו מאפשרת ללמוד מתי השימוש במילים נעשה לביטוי של מי שאומר אותן.

טענה ותרומה: כנגד הנטייה לראות ב-AI המשך מואץ של הכשירות הלשונית האנושית, אנו נטען כי מודלי שפה אינם רוכשים לשון כפי שילדים רוכשים אותה. ה-LLM רוכש שליטה בשפה אנושית באמצעות חיזוי רציף של חלקי מילים (טוקנים). המודל מחשב אילו חלקים קודמים בטקסט רלוונטיים לביטוי בהקשר הנוכחי. לאחר מכן הוא מחשב את התפלגות ההסתברויות עבור הטוקן הבא, ובוחר את האפשרות המתאימה ביותר. ילדים, לעומת זאת, נכנסים אל השפה דרך השתתפות בפעולות אנושיות משותפות, הרבה לפני קריאה וכתיבה. הם לומדים להבין בכי, צחוק, הצבעה, קריאה, איסור, בקשה ונחמה כחלק ממארג של תגובות ופעולות. משום כך, כאשר מכונה כותבת "אני מבין", "אני רוצה" או "אני מצטער", היא אינה משתמשת במילים אלו בדרך שבה אדם מייחס לעצמו הבנה, רצון או צער. בעוד שעבור בני אדם ייחוס עצמי אינו כרוך בתצפית, ואינו בר טעות, אין זה המצב ביחס לייחוסם לאחרים. מכונה עשויה לזהות דפוסים, לחקות סגנון, ואף להגיב באופן מועיל; אבל אין בכך עדיין כדי להפוך אותה לנוטלת חלק בפעילויות שבמסגרתן מכוננים מודעות עצמית, ואחריות מוסרית, המרכיבים אישיות. תרומתה של ההרצאה למדעי הרוח הדיגיטליים היא בהסטת הדיון מן השאלה אם מכונה מסוגלת לחקות דיבור אנושי, אל השאלה אילו תנאים לשוניים, גופניים וחברתיים דרושים כדי שדיבור יהיה דיבור של איש (person).

הפניות נבחרות: [1] לוריא, י. 2025. מבט אנושי: הסתכלות וראיה בפסיכולוגיה פילוסופית. רסלינג [2] Wittgenstein, L., 1953. Philosophical Investigations. Basil-Blackwell [3] Ryle, G. 1951., Ryle, G. (1951). Feelings. Philosophical Quarterly, 1(2), 193–205. [4] Austin, J. 1962., How to Do Things with Words. Oxford: Clarendon Press [5] Hacker, P. 2010., Human Nature: The Categorial Framework. Wiley-Blackwell [6] Albin, R., & Bardea, A., 2021. Stretching the notion of moral responsibility in nanoelectronics by applying AI. in Ethics in Nanotechnology Social Sciences and Philosophical Aspects, Vol. 2. Berlin: De Gruyter. pp. 75-87.