משורר דיגיטלי שעוצב באמצעות משוב מומחים

המחקר בוחן באופן אמפירי האם מכונה מסוגלת לכתוב שירה איכותית. במסגרת סדנת שירה בת שבעה חודשים, עובד מודל שפה גדול (LLM) לשימוש כללי לכדי "משורר דיגיטלי". התהליך התבסס על מחזורי הנחיות (prompting), ביקורת ועריכה באמצעות משוב מומחים מבוסס-הקשר (in-context), ללא אימון מחדש של המודל. כתוצאה מכך, המודל פיתח פרסונה שירית קוהרנטית, הפיק דפוסים סגנוניים ותמטיים עקביים, ואף יצר שם עט, תמונת מחבר ואוסף שירים מלא שיצא לאור בהוצאה מסחרית. במבחני הבחנה עיוורים שנערכו עם 50 סטודנטים ובוגרים ממדעי הרוח, המשתתפים לא הצליחו להבחין בין שירי המודל לשירי משוררים מוכרים, וזיהו את המקור האנושי או הממוחשב בשיעור קרוב לניחוש אקראי בלבד (54% ו-52% בהתאמה). הממצאים מראים כי הנחיה מתמשכת ומובנית (workshop-style) מאפשרת עיצוב יצירתי ארוך טווח של מודלי שפה, ומעוררים דיון מחודש על מושגי המפתח: יצירתיות, הכשרה אמנותית ומהותו של מחבר.